פסק-דין בתיק ת"ק 33232-02-11

בפני תביעה על סך 19,800 ש"ח.

בחודש ינואר 2010 נרשמה התובעת לקורס עיצוב פנים אצל הנתבעת, ושילמה עבור הקורס סך של 17,900 ש"ח. מרבית הסכום שולם בשיקים נדחים מחודש פברואר 2010 עד לחודש נובמבר 2010. התשלומים נפרעו.

הקורס נפתח באיחור של כ-12 יום והתובעת החלה את לימודיה כמתוכנן.

לטענת התובעת, מצבה הבריאותי של אמה, שהיתה אשה צעירה, הדרדר, והתובעת ביקשה להפסיק את לימודיה. בהסכמת הצדדים, נקבע כי התובעת תפסיק את הלימודים בקורס אליו נרשמה ותישמר לה הזכות להמשיך את לימודיה בקורס שייפתח מאוחר יותר בהמשך אותה שנה.

בחודש דצמבר 2010 נפטרה אמה של התובעת. התובעת פנתה אל הנתבעת וביקשה לבטל את הרשמתה לקורס ולקבל את כספה חזרה. הנתבעת סירבה לבקשת התובעת, אך הסכימה לאפשר לה להוסיף ולהקפיא את זכאותה עד שייפתח קורס שבו תוכל התובעת להשתתף.

התובעת טוענת כי נוכח מצבה המשפחתי והאישי, היא אינה יכולה לחזור ללימודים, ועל כן היא מבקשת לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת ולהורות על השבת הסכום ששילמה. בנוסף, מבקשת התובעת לפצות אותה בגין הוצאות שונות שהיו לה, ובסה"כ עומדת התביעה על סך 19,800 ש"ח.

הנתבעת, מצידה, טוענת כי מילאה אחר כל התחייבויותיה כלפי התובעת, ואף הסכימה להציע לתובעת פתרונות לפנים משורת הדין. הנתבעת מפנה לטופס ההרשמה עליו חתמה התובעת בחודש ינואר 2010. הטופס מפרט את עיקרי התחייבויותיה של התובעת כלפי הנתבעת בעניין שכר הלימוד ותוכנית הלימודים. מדובר בטופס בן עמוד אחד בלבד, ובו נרשמה בהדגשה, בפתח הטופס, ההערה הבאה: " יובהר כי עם תחילת הקורס במסלול זה לא יינתן החזר כספי כלשהו במקרה של הפסקת הלימודים מכל סיבה שהיא, ולסטודיו B6  תהא הזכות לגבות את מלוא הסכום אשר טרם נתקבל אצלה".

המסלול בו מדובר הוא מסלול תשלום שכר לימוד בסך 17,900 ש"ח לנרשמים בהרשמה מוקדמת. מסלול זה הוא המסלול שבו בחרה התובעת.

לטענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית להחזר כספי כלשהו, וגם ההצעות שהוצעו לה, הוצעו לפנים משורת הדין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני, החלטתי לדחות את התביעה.

בקשת התובעת להשבה ולפיצויים באה בגדר סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970. בפועל, החוזה לא הופר, לא על ידי התובעת ולא על ידי הנתבעת. התובעת מצידה שילמה את כל התשלומים עליהם התחייבה, ואילו הנתבעת העמידה לרשות התובעת את השירותים שהתחייבה לספק על פי החוזה שבין הצדדים. טענת התובעת היא כי בתנאים שנוצרו סוכלה מטרת החוזה, ועל כן אין מקום לאוכפו, ומשנאלצה להשלים את תשלומי שכר הלימוד על פי החוזה, יש מקום להורות על ביטולו בדיעבד ועל השבת הכספים.

נקודת המוצא של בית המשפט בבואו לדון בטענות של סיכול היא עקרון כיבוד החוזה. לא על נקלה יקבע בית המשפט כי סוכלה מטרת החוזה, וכי "קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים" (מתוך סעיף 18(א) לחוק החוזים תרופות). לא שוכנעתי כי במקרה זה נבצר מן התובעת להשתתף באחד הקורסים שמציעה לה הנתבעת, באופן ובמידה שהופכים את קיום החוזה לבלתי אפשרי. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על התובעת והיא לא הרימה את הנטל המוטל עליה. עם כל הצער על פטירתה של האם ועל האילוצים הכלכליים שהוטלו על התובעת ועל משפחתה כתוצאה מכך, לא הוצגה כל ראיה מטעם התובעת שיש בה כדי להבהיר מדוע לא יכולה התובעת להשתתף בקורס ומדוע לא תוכל להשתתף בקורס שכזה בעתיד, בהתאם להצעת הנתבעת. בטיעוניה בפני הדגישה התובעת כי אין היא מעוניינת להשתתף בקורס בשל אופן התנהלותה של הנתבעת ובכלל זה המכתב שקיבלה התובעת מעורכי הדין של הנתבעת. בכל הכבוד, לא מצאתי פגם בהתנהלות הנתבעת אשר כל שביקשה הוא לקיים את החוזה שנכרת בין הצדדים, תוך שהיא נכונה למלא אחר כל התחייבויותיה על פי אותו חוזה, ואף מעבר לכך. התרשמתי שרצונה של התובעת לעמוד על ביטול העסקה בשלב בו אנו נמצאים היום, נובע מסיבות של כעס כלפי הנתבעת ולא מחמת סיכול מטרת החוזה. בנסיבות אלה, אין עילה לביטול החוזה ואין עילה להורות על השבת הכספים ששולמו לנתבעת. הנתבעת רשאית היתה להסתמך על העסקה שנכרתה בין הצדדים ועל התשלומים ששולמו על פי עסקה זו. ביטול העסקה בתנאים אלה יהיה פגיעה לא מוצדקת בנתבעת.

משעמדה התובעת על מיצוי הדין וסירבה לכל הצעת פשרה, איני רואה מנוס מחיוב התובעת בהוצאות הנתבעת בדיון זה.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 500 ש"ח תוך 30 יום.

אני מקווה שלמרות השתלשלות הדברים, לא תחזור בה הנתבעת מהצעותיה ותאפשר לתובעת לממש את זכות הלימודים בעתיד.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' אלול תשע"א, 31/08/2011 במעמד הנוכחים.